2012

Quarta decima
et quinta

 

 

מתוך ערוץ 2 - עובדה, כתבה על coaching"קח לך מאמן"

 אימון בעסקים :מתוך מוסף מאה האנשים המשפיעים ביותר בישראל,  מגזין דה מרקרבוחר בחמשת המאמנים המובילים בישראל.כתבתה של שירי עמית.-קוצ'ינג

ספטמבר 2004

 

 

 

מתוך הרצאה בכנס על אימון בהיי טק ע"י המי"ל: המרכז הישראלי לניהול

מרץ 2006

 

 

מתוך המגזין השבועי לקהילת המאמנים בישראל coach letter בכתבה "ארגונים מרוויחים"

 

 

מתוך הבמה המרכזית במגזין השבועי לקהילת המאמנים בישראלcoach letterבכתבה "קופסת הקסמים של נועה ירושלמי" מאת  ענת קלו לברון

 

 

מתוך ידיעות אחרונות, זמנים אחרים "קשה באימונים,  קל בחיים" מאת צחי כהן.

 

 

 מתוך מדור בריאות במגזין לאישה כתבתה של דפנה לוי על דמיון מודרך "כשהדמיון עלה על המציאות"

 

 

 

מתוך מדור קריירה וחברה במגזין לאישהכתבתה של ענת מרדכי על אימון אישי -קוצ'ינג "תרגילים בהצלחה".

 

 

 

מתוך מגזין  גלובס , מדור משפחתי "בין הבית לקריירה" ע"י ליאת רון.

 

אוקטובר 2004  

 

 

מתוך מגזין  גלובס , מדור משפחתי "בין הבית לקריירה" ע"י ליאת רון.

 

דצמבר 2004

 

 

מתוך מגזין דה מרקר, מדור קריירה : קוצ'ינג: "לא מרוצים".

 

 

מתוך NRG מעריב- כתבתו של שמוליק שלח-"הצד האפל של הקריירה"

 

 

מתוך מגזין  גלובס , מדור משפחתי "בין הבית לקריירה" מאת  ליאת רון.

 

 

מתוך מגזין דה מרקר, מדור קריירה : קואצ'ינג 

 

מרץ 2005

 

 

מתוך מגזין דה מרקר, מדור קריירה : קואצ'ינג

 

אפריל 2005

 

 

מתוך מגזין לאישה כתבתו של מור אסאל

 

 

מתוך המגזין שבוע טוב (מיאמי ארה"ב) בכתבה "הכושר לחיות באושר" מאת יעל חקלאי- הוליווד

מתוך ראיון ברדיו 106fm השרון על אימון עסקי בפריצות דרך למנהלים בכירים בחברות, עבודה כפסיכולוגית קלינית עם בני נוער , מבוגרים ואומנים+ תוספת על פריצת הדרך שלי... להאזנה לחצו כאן

 

 

מתוך הארץ במגזין לאיכות ומצויינות-מדור ניהול, בכתבה "תתאמנו ותצטיינו" מאת רותם רפאלי

ינואר 2008  מגזין שבוע טוב- מיאמי ארה"ב 

מתוך כתבה בעיתון שבוע טוב שיוצא במיאמי  "הכושר לחיות באושר" מאת יעל חקלאי

"שנות האלפיים המלחיצות הולידו תופעה חדשה העונה לשם "Co-Active Coaching" או בשפת הקודש "אימון אישי". לא, לא מדובר במאמן כושר אשר יביא אתכם לגזרה מושלמת, מדובר במאמן אשר יעזור לכם לארגן את חייכם ולרצף את שביל הזהב היישר אל פסגת שאיפותיכם. מערכת "שבוע טוב" שוחחה עם מספר מאמנים אישיים ומצאה עבורכם מסלול נוסף בדרך אל האושר.

"זה לא פשוט לחיות בימינו, כשהמרדף אחרי הצלחה ומימוש עצמי הם חלק בלתי נפרד  מהיום יום. אין ספק שהחיים לפני 50 שנה היו קשים יותר מבחינה פיזית וקיומית, אך כיום החיים מציבים רף דרישות גבוהה יותר, מה שהופך אותם למסובכים, מורכבים ואף קשים יותר מבחינה נפשית. יש כאלו שיפנו לפסיכולוג על מנת להתמודד עם הלחצים ויש כאלו שירצו להשיג תוצאות בשטח וללמוד תכלס איך לנהל את חייהם, כדי שיפיקו את המירב.שאלות רבות בדרך למציאת תשובות האם אתה מוכן לבחון את חייך ולבדוק מה חשוב לך באמת? האם את מרגישה שאת רוצה לקבל יוצר שליטה בחייך? אילו מטרות. יעדים אתה רוצה להשיג? אילו נסיבות עוצרות אותך מליצור את החייים שאת רוצה? באילו תירוצים הצדקות אתה משתמש לכך שאינך משיג את יעדך? אלו רק מעט מהשאלות בהן תתקלו בביקור באתרי הבית של כל מאמן אישי באשר הוא, שאלות אלו ועוד רבות טובות, הן רק קצה הקרחון בתהליך אימון האישי או "life coaching" אם תרצו."

"...נועה ירושלמי 43, פסיכולוגית קלינית ומשפטנית, הכירה לראשונה את תחום האימון האישי לפני כ-11 שנים. בשנת 96 נחשפתי לקורס האימון האישי וגיליתי שיש לו עוצמה אדירה, יכולתי לגרום לאנשים לקום ולעשות משהו שהוא לא מהרגיל" היא מספרת בהתלהבות "בתור מתאמנת בקורס אימון, אחד החלומות שהיו לי במגירה היה לשיר" היא מתוודה, "אבל באופן בו תפסתי את עצמי אז, לא העזתי לחשוב על זה שאני מסוגלת כאדם מבוגר לקום ולהופיע. ואז במהלך האימון קלטתי שיש לי חלום ובמקביל יש לי פחדים איומים שמונעים ממני להגשים אותו" היא מספרת "ואז גיליתי את העוצמה האדירה שאימון נותן לך ובאמת כמה שבועות אחרי התוכנית עמדתי והופעתי מול 60 איש", היא מספרת. היום נועה כבר הקליטה דיסק ואף צלמה קליפ לאחד משיריה, אותו כתבה והלחינה, עקב ניסיונה האישי  החליטה נועה להתמקצע בתחום וכיום היא מאמנת אישית המעבירה גם סדנאות למנהלים ולצוותים עסקיים.

"לפני חצי שנה הגיעה אלי בחורה שעבדה במקום עבודה שהיא לא אוהבת, היא לא הייתה מרוצה מהמקום בו היא גרה, היא חלמה על אהבה שלא הגיעה, שנאה את הגוף שלה והייתה במערכת יחסים סבוכה עם אחיה," מספרת נועה "השינוי שעבר עליה במהלך שלושת החדשים של האימון הוא בלתי יאמן והייתה לי הזכות להיות חלק ממנו. ממצב בו היא לא דברה עם אחיה היא בנתה מערכת יחסים טובה וקרובה איתו, היא ירדה במשקל והחלה לאהוב את עצמה, מצאה דירה באזור שרצתה, עזבה את העבודה שהיא לא חשבה שתצליח לעזוב וממש בסוף התכנית היא החלה זוגיות" מספרת נועה בהתרגשות ושולפת מכתב תודה ומרגש ששלחה לה אותה בחורה."

והכי חשוב כמה זה עולה לנו? היות ו"אימון אישי" מתבסס ברובו על שיחות בין המאומן למאמן, ניתן לבצע את האימון כולו באמצעות הטלפון או אפילו בסקייפ. כמו כן, אם אתם חשים צורך עז לראות את האדם שיושב מולכם, אפשר להתרפק על פלאי הטכנולוגיה ולהיעזר במצלמת אינטרנט לנועה ירושלמי ולענבל חמו יש מאומנים לא רק בארצנו הקטנטונת אלא גם בניו יורק, קליפורניה, סיאטל, דנוור ועוד. לאחר שפתרנו את נושא המרחק, לנו הישראלים חשוב בעיקר כמה עולה התענוג. לאלו מכם אשר ביקרו לאחרונה אצלת פסיכולוג או לחילופין אצל מאמן כושר פרטי וודאי יש מושג כמה עולה של "אחד על אחד" עם בעל מקצוע מוסמך. "מאמן אישי" אינו שונה משאר חבריו האמורים והמחירים גם כן. "יש הבדל עצום בין המחירים שניתנים לחברות לבין מחירים לאנשים פרטיים" מסבירה נועה. "בתחום העסקי מדובר על אלפי דולרים עבור שלושה חודשים שהחברה משלמת למאמן" היא מוסיפה ואומרת "טווח המחירים הוא מאד רחב עבור אימון אישי לאדם פרטי ונע בין 200 ש"ח עד כמה מאות שקלים לשעה" אבל הכסף הוא תמיד עניין זניח שמדובר בחיינו ובבריאותינו"

ספטמבר 2006  

מתוך מגזין לאשה כתבתו של מור אסאל "מי רוצה להיות מאמן אישי?"

"...(ש)ואיפה הפסיכולוגיה?...."מבחינתי מדובר בשתי שיטות שונות אבל משלימות אומרת גם נועה ירושלמי, פסיכולוגית קלינית ומאמנת עסקית ומאמנת אישית. "לא פעם אני רואה מאומן שבעקבות האימון מבין שהגיע הזמן לטיפול פסיכולוגי, או מטופל שאחרי תקופה ארוכה בטיפול חש שעכשיו הזמן להשיג פריצת דרך באמצעות אימון. אבל אימון איננו טיפול: הטיפול מתמקד בעבר. האימון מתמקד בהווה ובעתיד. בטיפול יש פוקוס על דפוסים רגשיים (למשל,'למה קורה לך שבכל פעם שאתה מצליח אתה נעצר?') ובאימון לעומת זאת, לא מתעכבים כמעט על הלמה, אלא מתמקדים בשאלות כמו איך מפסיקים להעצר?'. מטרת הטיפול היא להגיע לתובנה , שבעקבותיה מניחים שהמטופל יפעל אחרת. באימון הולכים ישר לפעולה. הטיפול נותן מרחב לתהליכים עמוקים ורגשיים, בעוד שהאימון מספק מרחב לפריצות דרך, וגם אם הוא נוגע עמוק, הוא לא ייגע במורכבויות של נימי הנפש, הוא לא יתעסק למשל, ביחסים המורכבים בין אימא לבת, כי אין לו כלים לזה, אבל הוא כן ילמד את המאומנת לשנות דברים ברמה ההתנהגותית, כך שהיא תלמד, למשל, להיות אסרטיבית יותר".....(ש)אז מה , כל אחד יכול להיות מאמן? "ירושלמי "בשטח אמנם כל אחד יכול להיות מאמן, אבל מבחינת האישיות מאמן צריך להיות אדם שיש לו יכולת הקשבה, יכולת להעצים אנשים, לאתר את העוצמות באחר ולחשוף אותן. זה צריך להיות אדם שיכול לגרום לך להעז לעשות דברים שלא העזת קודם ובכייף". (ש)וזהו זה מספיק? " אני יודעת זה נשמע בלתי אפשרי שאנשים יעברו הכשרה של ארבעה חודשים ואח"כ יתחילו לקבל אנשים. אבל לא פעם זה עובד, ועל הצד הטוב ביותר. צריך להבין שרבים מהמאמנים מגיעים ללימודים, ומגלים שבעצם,בדרכם, זה מה שהם עזו כל ימי חייהם כמנהלים , כיועצים או אפילו כמטפלים. רבים מהמאמנים הם אנשים שמאז ומתמיד היה להם את זה. אחרי הכל, השוק היום רווי גם במטפלים אלטרנטיבים כאלה ואחרים , שאין להם הסמכה אחידה מלמעלה כמו אצל הפסיכולוגים. היום יש אחריות גם למטופל לבחור בתבונה"

   מאי 2006 -

מתוך הארץ במגזין לאיכות ומצוינות-מדור ניהולבכתבה "תתאמנו ותצטיינו" מאת רותם רפאלימיהו אותו מאמן שאנשים נותנים בו את אמונם ומצפים שיביא אותם אל היעד המיוחל? ובכן "מבחינה פורמלית ניתן להגדיר מאמן כאדם עם ניסיון כמאמן וכמתאמן בתחום, בעל השכלה אימונית, שעבר מספר שעות אימון עסקי". מסבירה נעה ירושלמי מאמנת עסקית מקצועית ובעלת חברת COACH. אבל למעשה מבחינה לא פורמלית, אנו מחפשים משהו בעל יכולות הקשבה והעצמה, יכולת עמידה לצדך ביחד בלא ידוע, יכולת זיהוי היכן אתה נמצא ביחס לדברים, ובעיקר יכולת לשאול שאלות שאתה לא ידוע לשאול את עצמך. מאמן הוא משהו שעוזר לך להזיז הצידה "קירות", "שדונים" וכל מה שעומד בינך ובין הגשמת היעד שלך". כמו שאצן מצטיין, שהשיג תוצאות מעולות בתחרויות, רוצה להגיע למטרה הבאה ולשפר את התוצאה הקיימת, ייקח מאמן שיתמוך ויסייע בהעצמתו, כך גם המאמנת האישית תעבוד מול אותו אדם שבחר בה לאימון, תבדוק איפה נעצר מחדש בחיים ובמטרות שהגדיר לעצמו, ותעזור לו למצוא פתרונות יצירתיים בדרך להגשמתן. המאמנת היא השותפה שלך להצלחה , היא לא אחראית עליה (אלא אתה) והיא נמצאת שם בשבילך במטרה ללוות אותך במסע האימון. מאמנת אישית תפתח איתך מערכת יחסים אישית ופתוחה, בה תרגיש אמיתי ובטוח, ועל בסיס הקשר הזה תיסלל ההצלחה. המאמנת תשאל אותך שאלות אשר אתה שוכח לשאול את עצמך, תשקף לפניך את תשובותיך ותגרום לך לחשוב אחרת, וכמו כן, תיתן לך משוב ותפיח בך מוטיבציה ורצון".

...קואצינג  ככלי למצוינות בעסקים - קיימים שני סוגי אימון בחברות: הסוג הראשון הוא אימון אישי למנהלים בכירים בארגון, ומיועד למי שכבר הצליח ומעוניין להשביח את יכולות הניהול שלו, ולהגיע להישגים חדשים, גבוהים יותר. ואילו הסוג השני הוא אימון לצוותים בארגון" מסבירה ירושלמי, לאימון הצוותי- יש יתרונות רבים: "צוות מהווה שותפות בעלת פוטנציאל עצום, אשר מחסומים רבים עלולים לעמוד בדרכה: האימון מספק כלים המעניקים גישה למימושו של פוטנציאל עצום זה". מכיוון שהאימון הצוותי מיועד לצוותים שמחויבים  ומעונינים להשביח את יכולותיהם ולהגיע להישגים חדשים וגבוהים יותר, הוא שונה במהותו מאימון פרטני, הפועל כאמור בשיטה של אחד על אחד. בדרך כלל מדובר בצוותים בני שלשה עובדים ומעלה, ולרוב, לכל היותר חמישה עשר עובדים. מדוע? ירושלמי:" על מנת להפיק תוצרים רבי עוצמה, מעוצבת התכנית לעסוק ביצירת חזון משותף, בתקשורת, בהסכמים , בשותפויות, בחלוקה אפקטיבית של המשאבים, במנהיגות, בניהול זמן, בהפחתת לחצים, בנקיטת עמדה משותפת ליצירת תוצאות פורצות דרך. האימון מספק כלים, מעצים את הצוות ואת חבריו ומאפשר להגיע לרמות חדשות של איכויות אישיות וצוותיות.

....סיפורה של מאומנת - ליאורה בר marketing director בחברת Infineon, עברה אימון לפני שנתיים." בחברת  

שלחה אותי לאימון אישי למנהלים בכירים אצל נעה ירושלמי, ומימנה את האימון, שהיה מאוד אינטנסיבי ומכוון מטרה". "אני חייבת להודות כי עד היום אני מיישמת את היכולות הניהוליות שלמדתי באימון, למרות שעבר זמן רב, ומרגישה שהאימון מסייע לי בניהול מו"מ מול קבוצה ובקבלת הכרה מעמיתים לעבודה". גם ליאורה  מזדהה עם הטענה כי אימון מוביל למצוינות ומרגישה שחשה זאת על בשרה:" כאשר המנהל הוא טוב, ויודע לדרבן את עובדיו, גם המוטיבציה שלהם גבוהה גבוהה והתפוקה בעבודה עולה. זאת ועוד, המצוינות מתפשטת מעבר  לצוות העובדים שכפופים למנהל שעבר אימון: בארגונים גדולים ישנה בד"כ תחרות סמויה וכשמנהלים אחרים רואים שאתה מצליח, הם רוצים להשיג הישגים דומים, וכך הארגון כולו נדחף קדימה, גבוהה יותר. ולראיה, עד היום, למרות שעזבתי את אינפינאון, אני מקבלת מיילים מעובדים שלי לשעבר "הלוואי ויהיו לנו עוד מנהלים כמוך" ואני לא מתביישת להתגאות בכך שקולגות שלי בחו"ל מעריכים מאוד את מוצא פי".

אינפינאון זיהה מנהל משאבי אנוש את הפוטנציאל שלי ורצה לקדם אותי לתפקיד ניהולי. החברה

 

 

  

דה מרקר - אפריל 2005

מתוך מגזין דה מרקר, מדור קריירה : קואצ'ינג

אימון עסקי בפרהסיה - מהם היתרונות בהעברת האימון לסביבתו העסקית של המאומן.  אימון עסקי אופייני מתנהל לרוב בין שניים, המאמן והמאומן באופן פרטי ודיסקרטי - בחדרי חדרים או דרך הטלפון. המאמן שואל שאלות מנחות דרכן מגלה המאומן דברים על עצמו, ויחדיו השניים מחליטים על שיטות פעולה מתאימות. להבדיל ממאמן קבוצת ספורט, המאמן העסקי לרוב אינו נוכח בסביבה העסקית בזמן אמת. בעוד ששחקן כדורגל מן השורה רגיל לקבל הנחיות והערות מהמאמן תוך כדי משחק, רוב המנהלים ירגישו נבוכים ומאוימים אם יקבלו הנחיות מהמאמן תוך כדי פגישת עסקים. לדברי נעה ירושלמי, בעלת חברתCOACH לאימון עסקי, לא תמיד די בשיחה אישית כדי לחשוף את הבעיות האמיתיות, במיוחד בכל הקשור לאימון עסקי. יש כאלה שיודעים לזהות את חולשותיהם, אבל לא יודעים מה לעשות כדי להתגבר עליהן. אחרים נמצאים במצב של חוסר מודעות עצמית - הם יודעים שיש בעיה אבל הם לא מסוגלים להצביע עליה, גם לא אחרי שיחה. במקרים אחרים מסוגל המאומן להצביע על בעיה, אבל בהמשך מתברר שהבעיה היא שונה לחלוטין מזו שעליה הצביע בתחילה.  אם המאמן נוכח במהלך הפגישות והישיבות שמקיים המאומן במקום עבודתו, הוא יכול לראות את הדינמיקות של אותו מנהל עם אנשים אחרים בארגון, מה שעוזר לו להבין ביתר דיוק את נקודות החולשה של המאומן ולהנחותו בצורה יעילה וטובה יותר. המאמן יכול להיות צופה מהצד הווה אומר להיכנס לפגישה או לישיבה, אבל לא לקחת בה חלק. עליו להקשיב לדברים הנאמרים ולבחון את היחסים בין המשתתפים, ורק לאחר מכן לנהל שיחה פרטית עם המאומן. כצופה מהצד מספיק שהמאמן יהיה נוכח בפגישות העסקים של המאומן פעם אחת או פעמיים, אולם קיימת גם אפשרות שהמאמן יהיה שותף פעיל בפגישה, ממש כמו על מגרש הספורט. לדברי ירושלמי, במקרים הללו הדגש הוא על היכולת ליישם את הדברים בזמן אמת. לפעמים די במשפט אחד מנחה של המאמן בזמן פגישה כדי לגרום לשינוי המיוחל. "לאחרונה", היא מספרת, "אימנתי מנהל בכיר בתחום המכירות שעבד עם צוות של שישה אנשים. חולשתו המרכזית הייתה בניהול הזמן במהלך הפגישות וביצירת מחויבות לזמנים ויעדים אצל עובדיו. לרוב הישיבות נמרחו במשך זמן רב, ולא צמחה מהן תועלת רבה". אותו מנהל הסכים כי ירושלמי תהיה נוכחת באופן פעיל באחת הפגישות, מה שהביא לשיפור מיידי. "קודם כל , העובדה שהוא הכניס מאמן לפגישה כדי להנחותו גרמה לאנשי הצוות להעריך את נכונותו לפתור בעיות. בעזרת מספר משפטי הנחיה הצליח אותו מנהל ליצור ישיבה ממוקדת יותר, ואנשי הצוות יצאו ממנה עם הידיעה שהם מחויבים לסגור דברים עד למועד ברור ומוגדר." קבלת הנחיות תוך כדי פגישה דורשת פתיחות רבה, אומרת ירושלמי, ולכן, למרות יתרונותיה הברורים, השיטה לא מתאימה לכל אחד. במקרים בהם אין השיטה מתאימה היא ממליצה לאפשר למאמן להיות נוכח פסיבי בישיבה או בפגישה לפחות פעם אחת.

 

 

  

דה מרקר - מרץ 2005

מתוך מגזין דה מרקר, מדור קריירה : קואצינג

מדריך למשלבים - האם אתם מנהלים את החיים או החיים מנהלים אתכם? האם העובדים שלכם מרוצים ממקום העבודה? האם אתם חשים בדרך כלל רגשות אשם בשל שהות קצרה מדי עם המשפחה? האם אתם מסוגלים לעשות הפסקה במשך היום כדי להירגע, והאם אתם חוזרים לעבוד רגע אחרי שהגעתם הביתה? אם עניתם על השאלות האלו ב"כן", אתם לא לבד - מרבית העובדים והמנהלים בדרגי ביניים ומעלה חשים חוסר איזון בשילוב שבין המשפחה לקריירה. הדרך לאיזון ארוכה ומפותלת, אבל היא התחילה בסיסמה פשוטה להחריד; מה לעשות? לעשות. קודם כל עשו, מצאו זמן למפגש משפחתי שבועי, קבעו מועד ראלי ליציאה מהעובדה ונסו לעמוד בו. וכשאתם מגיעים הביתה, נסו להיות שם באמת ולשכוח לרגע מהעבודה. הדרך לאיזון ארוכה, סובייקטיבית וקשה, אבל בכל זאת יש כנראה משהו משותף לכולם. קיבצנו למענכם כמה עצות מיוחדות למנהלים: **כבו את הטלפון הסלולרי. בבית, בחופש, כשלא ממש חייבים, כיבוי המכשיר הסלולרי יוצר ניתוק מהסביבה - וחיבור חזק יותר לסביבה המשפחתית והביתית. ** קבעו יעדים. החליטו בתחילת שבוע מהם שלושת הדברים שאתם עומדים לעשות כדי להתקרב לנקודת האיזון, ועשו מאמץ לעקוב אחר היעדים ולעמוד בהם. **קחו הפסקה. נשמע טריוויאלי, אבל שה לא באמת פשוט כל כך. נסו להפסיק לעבוד במשך היום לכמה דקות. מנוחה קצרה מבודדת גורמי לחץ ומתח, ותורמת לאיזון בין תחומי החיים השונים. ** תנו דוגמא אישית לעובדים. אם אתם יוצאים פעם בשבוע מוקדם יותר בכדי לבלות עם ילדכם או דוחים פגישה בגלל אירוע משפחתי, זכרו שגם לעובדים יש זכות לנהוג כך. ***גמישות היא מילת מפתח. לא יקרה כלום אם עובד ייצא מדי פעם מוקדם הביתה, יעבוד מהבית או ייהנה מכל סידור אחר שיאפשר לו להקדיש זמן גם למשפחה.**התעניינו אצל העובדים על החיים שלהם. עודדו אותם לעסוק בתחביבים ולבלות זמן עם המשפחה. עבודה זה לא הכל, למרות מה שעדיין נהוג לחשוב במרבית הארגונים. העובד יהיה הרבה יותר אפקטיבי אם יצליח לעשות גם דברים אחרים. **תרבות ארגונית הרואה במשפחת העובד חלק מהחברה היא אחת מהדרכים החשובות לאפשר איזון בין התחומים. הזמינו את בני/בנות הזוג לראות מה קורה בחברה. קדמו סדנאות הקשורות גם לענייני משפחה ולא רק בענייני עבודה. ** השתדלו להיות עקביים ביחד שבין סולם הערכים לסולם התוצאות. אל תצהירו שהמשפחה חשובה, אבל ברגע של משבר פתאומי עם לקוח תדחו כל דבר הקשור למשפחה, גם את יום ההולדת של הילד בגן.

העצות הוכנו בסיוע המאמנים העסקיים יורם גורדון, נעה ירושלמי ושרה ארבל.

 

  

 עיתון גלובס - ינואר 2005

מתוך מגזין  גלובס , מדור משפחתי "מי מספר אחת" מאת  ליאת רון/ קוצינג

מי מספר אחת- "העידן שלנו פתח בפני הנשים את הלגיטימציה להתפתח", אומרת נועה ירושלמי , מאמנת עסקית למנהלים בכירים. "היכולת לחלום, לרצות ולהשיג יוצר בלבול שלא היה כמוהו קודם, בתקופה שבה התפקידים היו מוגדרים, היה סדר. כל עוד אין ילדים, כל אחד מבני-הזוג יכול לתמוך בחלומות ובחזונות של האחר. אבל כשהחיים מתחילים לדרוש משאבים לגידול הצאצאים, עוברים לשאלות של מה יעיל, מי מכניס יותר כסף, ומי צריך לעשות יותר ויתורים - וזה לא בהכרח האישה, כי היא יכולה להיות זאת שמרוויחה יותר ונמצאת בעמדה בכירה יותר מבעלה, ולכן דווקא הוא צריך לוותר. "ברמת יחסים גברית-נשית קלאסית, זה כמובן יהיה קשה יותר ממצב הפוך, למרות שיש לא-מעט זוגות שהצליחו להתגבר על הפרדיגמות הדוריות בנוגע לתפקידי האישה והגבר. הכי חשוב לבדוק עם אילו ערכים מגיעים הגבר והאישה. אם מישהו מאמין בערך של משפחה פטריארכלית, לא יהיה מצב שבו האישה תפרנס. לכאן בדיוק נכנס האימון. תפקידו לשנות פרדיגמות, לבסס ראייה רחבה יותר, ולהרגיע את ה'בלבלה' הזוגית, לתת אופציה לבחור בדרך אחרת". ירושלמי מספרת שלפני חצי שנה הגיע אליה מישהו, וסיפר שהוא נמצא בקונפליקט בקריירה. בחור מוכשר, עם פחד אדיר מהצלחה. בכל פעם שהצליח, הייתה אצלו נסיגה. לצדו הייתה בת-זוג שמאוד אהב, אישה מצליחה, מרוויחה הרבה,שאקלית אמיתית. ההתמודדות שלו לא הייתה רק עם עצמו, אלא גם איתה, מה שהגביר עוד יותר את החולשות שלו. הייתה תקופה שהם בחרו שהיא תהיה המפרנסת העיקרית, והוא ייקח טיים-אוף להתלבטות, במטרה לקיים את הערכים של מיצוי עצמי ומימוש פוטנציאל שמושרשים היום (מה שהיה מחוץ לתחום אצל דור ההורים, שההישרדות בתנאי רעב הייתה הערך המרכזי שלו). העבודה באימון התרכזה בנטרול העולם שלה, והתמקדות בצרכים שלו, בניסיון להתגבר על הצורך לעשות איתה השוואות כל הזמן. "לתחרות יש פן מאוד בריא", היא אומרת, "כי בלעדיה חסר לנו הדרייב לצמוח. במונחים פרוידיאניים זו סובלימציה טובה, תיעול נכון של אנרגיה בריאה. מצד שני, היא גם עלולה להעכיר את החיים, כשלנצח, להשיג, לדרוך על האחר הופכים לעיקר. על אחת כמה וכמה כשהתחרות מתערבבת בזוגיות. אנשים רוצים לסמוך על בן-הזוג שלהם, ויש כאלה שלא מסוגלים לחיות במערכת-יחסים תחרותית".

 

  

 צד האפל של הקריירה

לשעות הארוכות, שגובה מקום העבודה מהמנהלים, יש מחיר גבוה. למה זה קורה? האם זוהי התמכרות? ואיך להתגבר על הבעיות

 שמוליק שלח
30/12/2004  14:02

:עוד בכתבה
  למה עושים את זה?איך מפציםלזכור לבחור

כולנו מכירים את ההרגשה. השעות עוברות, העייפות מתגברת והרצון לצאת הולך וגדל, אבל חייבים להישאר בכדי לגמור את העבודה. בהתחלה זה לא נורא כל כך, צוברים 12-13 שעות עבודה ביום מבלי להניד עפעף, אך לאחר זמן זה מתחיל להציק. העלות האלטרנטיבית גבוהה מדי – שוכחים איך נראים החברים, מאבדים את התחביבים, מדברים רק על העבודה והנורא מכל – מתחילים לאבד גם את המשפחה. כמובן שזה לא קורה בין לילה ובהחלט לא קורה לכולם, אבל זוהי הדרך הברורה לאבד הכל בחיים, מלבד את מקום העבודה. 
 
עבודה קשה היא חלק אינטגרלי משגרת היום בעולם המערבי. אלו שבסופו של דבר נושאים בעיקר הנטל הם המנהלים בדרגות הביניים. עבורם, העבודה הקשה אינה מסתכמת רק בשעות אינסופיות ובריחוק מהדברים החשובים, אלא גם בהחזר נמוך על ההשקעה: השכר ותנאי העסקה של המנהלים בדרגי הביניים אינם מפצים על ההשקעה האדירה.
 
סדר יום ממוצע של מנהל במשק הישראלי כולל קימה בשעה מוקדמת יחסית – בין 6 ל-7 בבוקר. תחילת עבודה בשעות 7:30 עד 8:00. יום אינטנסיבי שבו מתרוצץ העובד בין פגישות, שיחות, תיאומים ופעולות שונות. כמובן שמידי פעם צריך גם לעצור בכדי לחשוב. כך יוצא שחוזרים הביתה לא לפני 8 או 9 בערב – בסך הכל כ-12 שעות עבודה. אנרגיה לעשות משהו - שאינו כולל ישיבה או שינה - קשה לגייס.

 

מגזין דה מרקר - דצמבר 2004

מתוך מגזין דה מרקר, מדור קריירה / קואצינג, מאת שירי עמית

לא מרוצים - איך מתכננים הסבה מקצועית או שינוי תפקיד? ניר מנהל מכירות בכיר בחברת מזון, חש חוסר שביעות רצון בתפקידו. התחושה החלה לכונן בו בשנה האחרונה לאחר שנים שבהן עבד בהתלהבות ובמסירות והתקדם עד לדרגה הבכירה ביותר בתחומו. אבל עכשיו שוב לא חש את אותה ההתלהבות בעקבות הצלחות במכירות ועמידה ביעדים. חלום ישן, להיות מעצב רהיטים, הפך פתאום לבוער בו, אבל המשכורת השמנה שקיבל מדי חודש בחודשו ומעמדו המובטח בחברה מנעו ממנו לעזוב את התפקיד, יחד עם הדאגה לפרנס את שלושת ילדיו הקטנים. ניר פנה לאימון עסקי בתקווה שזה יעזור לו להחליט לאן לפנות מכאן.

במהלך האימון נרשם ניר לקורס לעיצוב רהיטים, רק פעם בשבוע בשעות הערב. לאחר חודשיים בקורס כבר עיצב שידת טלוויזיה לביתו ושולחן אוכל לחברים. התחביב החדש העניק לו עניין בחיים והעובדה שלא השקיע את כל זמנו רק בעבודה אפשרה לו לקום בכל בוקר עם אנרגיות חדשות ולהבין שלמרות הכל, הוא עדיין מרוצה מעבודתו.

אבל האם לכך נועד האימון? "כל אימון הוא עבודה על הפער בין הרצוי למצוי, כלומר על הפער בין המקום שבו העובד נמצא למקום שבו הוא היה רוצה להיות", אומרת המאמנת העסקית נעה ירושלמי, מייסדתCOACH, חברה לאימון עסקי. "הפתרונות הם רבים ומשתנים מאדם לאדם.לא תמיד צריך 'לשבור את הכלים'- לקום ולעזוב את מקום העבודה ולחפש כיוון תעסוקתי אחר. אפשר גם לבדוק כיוונים שונים במקביל ולחפש שינויים פחות דרמטיים".

 

לעיתים מגיעים המאומנים של ירושלמי למסקנה שעזיבת מקום העבודה והתחלת פרק חדש הן הפתרון הנכון. במקרים אחרים הם מתמקדים בשינוי לטובה במקום העבודה הקיים. במקרים רבים, תחושה של חוסר שביעות רצון אינה נובעת ישירות

ממקום העבודה, אלא הייתה תלויה בתפקיד או בסיבות פנימיות מורכבות יותר. רוב האנשים, אומרת ירושלמי, נוהגים לדחוק את החלומות והרצונות שלהם לפינה. הפחד מפני קבלת תשובה שלילית מונע מהם להתקדם או לשנות תחומים ותפקידים והם נותרים לא מרוצים. "לא מזמן ערכתי סדרת מפגשים עם עובד שרצה לעבור לחו"ל במסגרת תפקידו, אבל למרות בקשותיו, הממונים לא המליצו עליו כמועמד מתאים לרה-לוקיישן. העובד נשאר ממורמר ולא הבין מדוע לא קיבל המלצות טובות. תוך כדי תהליך האימון הוא ביצע שיחת בירור עם הממונים שעזרה לו להבין מה עליו לעשות כדי להשתפר ומהם הם המדדים הקובעים את בחירת העובדים לרה לוקיישן בחברה", היא מספרת. לדבריה, לעיתים לא צריך אפילו לשנות תפקיד, ניתן למשל לשנות סגנון ניהול וליצור תפקיד שונה במהותו. מנכ"ל הנוהג לקבל את כל ההחלטות בעצמו, בלי להתייעץ עם מנהלים ועובדים בחברה, יכול לאמץ סגנון ניהול שונה, שנותן ביטוי לדעתם של עובדים נוספים בארגון. בדרך זו הוא יוצר לעצמו מעין תפקיד חדש, עם עניין וסיפוק חדשים.

דילמה אחרת שיכולה לעלות  ממצבים של חוסר שביעות רצון, היא במעבר ממעמד של שכיר לעצמאי. אנשים נוטים לחשוב שהמעבר לעסק עצמאי יאפשר להם לפרוץ קדימה ולעשות את מה שהם באמת רוצים. אבל לפני שעושים צעד קיצוני מומלץ לשקול היטב את משמעויותיו האמיתיות. עובד שאוהב לעסוק בפיתוח תוכנות למשל, חייב להבין שבפתיחת עסק עצמאי תשאיר לו מעט מאד זמן לעסוק בפיתוח משום שיידרש ממנו  לעסוק בעיקר בניהול."

  

 עיתון גלובס - נובמבר 2004

מתוך מגזין  גלובס , מדור משפחתי "בין הבית לקריירה" מאת  ליאת רון/ק

תגידי שיצאתי מהמשרד - נועה ירושלמי, מאמנת עסקית ופסיכולוגית קלינית, מספרת על מנכ"ל שהגיעה אליה, וסיפרה שבעלה נפגע שוב ושוב כשהיה מתקשר אליה והיא הייתה עונה לו בקורקטיות, "אני לא יכולה לדבר כרגע". בכל פעם הוא נתן לטון ולדברים פרשנויות שונות ומשונות - אולי זה קשור לריב אתמול בלילה, אולי הוא לא היה בסדר והיא מנסה לרמוז לו משהו. "האבסורד הוא שבגדול, היא אהבה שהוא מתקשר אליה - תשומת הלב שלו הייתה נעימה לה, והיא העריכה את העובדה שבגלל שעות העבודה שלו, הוא הרבה יותר זמין לילדים. האימון התמקד ביכולת להבהיר אחד לשני מתי נכון להתקשר ולהציב גבולות וקודים שימנעו פציעות מיותרות". ויש גם דוגמאות הפוכות. "שאלתי פעם בעל שעובד כבר 20 שנה ביחד עם אשתו, מה קורה כשהיא לא מתקשרת כמה פעמים ביום", מספרת ירושלמי, "הוא ענה שכשזה קורה הוא עצוב, כי השיחות האלה הן חלק בלתי נפרד מהקשר בניהם".

  

עיתון גלובס - נובמבר 2004

מתוך מגזין  גלובס , מדור משפחתי "בין הבית לקריירה" מאת  ליאת רון/ קוצינג

משפחה בע"מ- "הפרדת שיחות" הוא ביטוי-המפתח של נועה ירושלמי, מאמנת עסקית ופסיכולוגית קלינית. "צריך להחליט מתי מנהלים שיחה עסקית ומתייחסים אליה ככזאת, ומתי שומרים על זמן-בית וקובעים ששיחות עבודה לא מתפרצות לשם, כי אז החיים האישיים נמחקים. השאיפה היא לא לבחור או במשפחה או בעסק כשעובדים ביחד, אלא גם במשפחה וגם בעסק, מתוך העצמה של שני תחומי החיים האלה". זוג שניהל עסק לאופנה לא ידע איך עושים את זה. הם נקלעו לתקופה קשה, עם הרבה מאבקי-כוח וחילוקי-דעות שיצרו ביניהם תחרות. האישה, שפנתה לאימון כדי להביא לשינוי במצב, סיפרה שכשנכנסו למיטה האווירה לא התחלפה, וגם במקום האינטימי ביותר, נוצרה אווירת שדה קרב. מנגד, בחברה משפחתית אחרת עובדים שני בני-זוג יחד עם אחיה של האישה כבר למעלה מ-20 שנה, ברמת אמון גבוהה שמאפשרת לכל אחד מהם לבטא את האני האינטואיטיבי שלו, ולהגיד דברים שאולי היו נמנעים מלחשוף בפני שותף עסקי רגיל. זה מעניק לחברה ולהם עוצמה בלתי רגילה.

  

ספטמבר 2004 / קוצ'ינג

מתוך מוסף מאה האנשים המשפיעים ביותר בישראל,  מגזין דה מרקר בוחר בחמשת המאמנים המובילים בישראל.

"המאמנים- בתיאוריה כל אחד יכול להצטרף לטרנד החדש ולהיות מאמן עסקי, ובפועל כולם אכן מצטרפים. מגזין The Marker עושה סדר במגרש ומביא את חמשת המאמנים המובילים בישראל.

נעה ירושלמי

חברה: COACH (קוצ')

השכלה, ותק: פסיכולוגית קלינית ומשפטנית, בוגרת תכניות האימון של Landmark Education Corp וחברה בארגון המאמנים הבינלאומי Coachville. עובדת כשמונה שנים עם מנהלים בכירים בארגונים.

לקוחות עסקיים: נטגו, אינפיניאון סאוון, רויטרס, UPS, תעשיות כברי.

למה אימון?  אימון מאפשר לכל אדם הרעב להצלחה למצות עד תום את הפוטנציאל הטמון בו, תוך זיהוי ומימוש ייעודו האישי. התהליך הוא הרמוני ומשלב חלומות חזון אישי עם ביצועים והגשמות. האימון מאפשר התייחסות לאדם כמכלול והמטרה המרכזית היא לשנות פרדיגמות ולאפשר פריצות דרך בעבודה וגם בחיים האישיים, תחומים המשפיעים זה על זה"

בית ספר לאימון: אין

  

מגזין לאישה - דצמבר 2003

מתוך מדור קריירה וחברה כתבתה של ענת מרדכי על אימון אישי "תרגילים בהצלחה".

"אם שמעת בשנים האחרונות את המושג קוצ'ינג (אימון אישי) ולא ידעת במה מדובר, כדאי שתדעי שזהו הלהיט הכי חם בתחום חיי העבודה. את מחפשת כיוון חדש בקריירה? רוצה להשתפר? להתרענן? להפיק יותר מעצמך? מאמן צמוד יעזור לך להתמקד במטרה ולהגיע להישגים....מה יוצא מהעבודה עם מאמן אישי? מי שכבר ניסה מדווח על שיפור ביחסי אנוש, ביכולת לעבוד בצוות, בסיפוק מהעבודה, בתוצאות ובאיכות העבודה. "תוכנית האימון מתאימה  למי שרוצה להתקדם ומחפש אתגרים ולא למי שצריך עזרה ולא מצליח להסתדר עם מטלות" מסבירה נעה ירושלמי , פסיכולוגית ,מאמנת מנהלים וצוותים בכירים בחברותובארגונים. "כמאמנת, למעשה אני יוצרת למאומן שלי מרחב משחק חדש. בחיים השגרתיים שלו, מאומן יודע דברים. במסגרת של תוכניות אימון, יש לו לגיטימציה לנסות ולשחק, ומותר לו גם לטעות.  "המאמן והמאומן מעלים בתהליך הזה אפשרויות חדשות לפעולה, קובעים מטרות ומתכננים מה הולך לקרות השבוע בתחום שעליו בחרו לעבוד. המאמן לא אומר למאומן מה לעשות. תפקידו לתמוך, לעודד, לעזור לו  לגלות דברים חדשים על עצמו, לצאת ממה שמוכר לו ולהעז".

  

מגזין לאישה - אפריל 2003

מתוך מדור בריאות כתבתה של דפנה לוי על דמיון מודרך "כשהדמיון עלה על המציאות"

"להיות אמיצים על הבמה-הפסיכולוגית הקלינית נעה ירושלמי, מטפלת בין השאר, באומנים ובתלמידי בית הספר למוזיקה "רימון". היא גם מנחה קבוצות של בני נוער ומבוגרים ומדריכה מנהלים בכירים בחברות שונות. "דמיון מודרך הוא כלי רבגוני" היא אומרת. "הדמיון הוא השפה הטבעית של הלא מודע שלנו, והוא עוזר לנו להתחבר למקומות עמוקים ולגלות פתרונות משל עצמנו לכל מיני מצבים". בעבודתה עם מוזיקאים היא נתקלת לעיתים קרובות, כך היא מספרת, במי שרוצים להופיע , אך סובלים מחרדת קהל. " באמצעות דמיון מודרך המטופל יכול ליצור דיאלוג בין האני החרד שבתוכו לבין זה שרוצה להופיע, לבדוק מקרוב מהו הפחד העצמתי הלא כל כך ברור שיש שם ברקע, לבחון איך  הוא מרגיש בסיטואציות שונות ולייצר פתרונות יצירתיים שלפעמים מפתיעים גם אותו"

  

ידיעות אחרונות  - פברואר 2005

מתוך זמנים אחרים "קשה באימונים,  קל בחיים" מאת צחי כהן. /קואצ'ינג

הביישן למד - נעה ירושלמי, מאמנת עסקית למנהלים בכירים וצוותים, היא פסיכולוגית קלינית, היא מאמנת מזה שמונה שנים בחברה שייסדה (www.coach.co.il) . ירושלמי נשאלה מה הטווח הפעולה המקסימלי של האימון. האם הוא יכול להביא בחור ביישן לכבוש את ג'וליה רוברטס? "אנשים מתאמנים על קשת רחבה של תחומי חיים, הכוללת קריירה, כסף, יחסים במשפחה, יחסים זוגיים, חברים, זמן , פנאי, התפתחות אישית, יחסים זוגיים, חברים זמן פנאי, התפתחות אישית, יצירתיות, אפקטיביות ועוד", השיבה. "האימון מביא אנשים להשיג פריצות דרך בחייהם. עבור כל אחד פריצת דרך היא דבר שונה. לדוגמא, עבור אחד שהוא ביישן, להתאמן על להתחיל עם בחורה יכולה להיות פריצת דרך בחייו. לאחר, דווקא להעמיק ביחסים ולהפסיק לפלרטט יכול להוות פתח חדש לאפשרויות בחייו. חשוב להדגיש כי השינוי שהאימון עושה נוגד ביחסים שבין המאומן לחיים שלו. כלומר יתכן שבתוכו תמיד יהיה ביישן אך הביישנות לא בהכרח תשלוט בדפוסי ההתנהגות שלו, כבעבר." אפשר לקחת אדם ולהפוך אותו באמצעות אימונים בחדש כושר מרופס ושמן לשרירי ורזה. האם האימון יכול להפוך אדם שרירי במובן הרגשי? "במסגרת האימון אנשים לומדים שאפשר להיות בעלי עוצמה גם עם מצבים רגשיים שונים", אומרת ירושלמי. "לדוגמא, מנהלים מתאמנים על לזהות "שדונים" ולאלף אותם. במילים אחרות, לזהות פחדים שעוצרים אותם מללכת קדימה ומשתלטים להם על החיים, ולהשתמש באנרגיה הזו לטובתם". האם חיינו כה מלאי מהמורות, שצריך אימון כדי לחיות אותם? "העידן שבו אנו חיים מייצג או מדבר תרבות אשר הישגים הם ודאי חלק חשוב ממנה. אך מעבר לכך, הערכים שהיום עומדים לנגד פניהם של הרבה מאד אנשים, שונים מאלה של פעם. אם בעבר הערך של משפחה וקריירה יציבים היוו ערכים עליונים, הרי שהיום אנשים מחשיבים יותר מימוש עצמי, הגשמה אישית וגילוי אמת אינדיבידואלית - והכלים שאימון מציע תואמים ערכים אלו. אם מסתכלים דרך ההיבט של "role" בחיים - בעבר היה ברור יותר תפקידו של כל אחד מהמינים מהו. כיום, בעידן שבו נשים הן גברים עם קריירות וגם חיים אישים, בעידן שבו עולם האפשרויות והבחירה רחב ומגוון יותר, נדרשים כלים מחודדים יותר כיצד לחיות בחיים כאלה. ישנו רעב ללמוד עוד על מה אפשרי עבורי בחיים, ואימון פותח עולם של אפשרויות שבחשיבה הרגילה שלנו איננו ערים לה ובודאי לא חיים אותה. האימון מספק כלים, החל מבניית חזון ועד מימוש מציאות חדשה". האם האימון הוא צעצוע לעשירים? סמל למעמד חברתי? סממן חברת השפע? "בארצות הברית האימון קיים כבר 20 שנה ומעל 15 שנה באנגליה ובאוסטרליה. בארצנו הוא מתפתח כמקצוע טרי, ובשנה האחרונה זוכה לפופולריות רבה. לא התרשמתי כי הוא מיועד רק לאנשים ממעמד חברתי גבוה. אני יודעת על עבודות של אימון שנכנסו במוסדות החינוכיים קונבנציונלים ובתחומים שונים, שלא בהכרח מייצגים עילית חברתית. צריך לזכור כי האימון במהותו וכפשוטו מתקיים כבר שנים במסגרות שונות כגון בית לוינשטיין, ספורט, ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. החידוש הוא היישום שלו ככלי בלתי רגיל לכל מי שרוצה ליצור מציאות חדשה, ולכן היום הוא מועבר כתכנית אימון אשיות, עסקיות צוותיות וקהילתיות".  נעה ירושלמי, פסיכולוגית קלינית ומאמנת: "האימון מביא לפריצות דרך בחייהם. עבור כל אחד פריצת דרך הוא דבר שונה. עבור אחד שהוא ביישן, להתאמן על להתחיל עם בחורה יכול להיות פריצת דרך. לאחר, דווקא להעמיק ביחסים ולהפסיק לפלרטט יכול להוות פתח חדש לאפשרויות בחייו"

מתוך הבמה המרכזית במגזין השבועי לקהילת המאמנים בישראל coach letter/ קואצ'ינג

קופסת הקסמים של נועה ירושלמי / ענת קלו לברון

בסוף הראיון עם נעה ירושלמי, פסיכולוגית קלינית ומשפטנית בהשכלתה, עברנו נעה ואני לסלון. היתה לה הבטחה קטנה שהיא היתה צריכה לקיים. התיישבתי על הספה ואז נעה השמיעה לי שיר של המשוררת רחל, שיר שהיא בעצמה הלחינה ומבצעת. ותאמינו לי, יש לה את זה.

הרומן עם המוסיקה היה פריצת הדרך הראשונה של נועה תוך כדי אימון. זה היה במהלך סדנה שעברה בפורום של לנדמרק. שם, פתאום, ללא סימנים מוקדמים, הבינה שהיא רוצה בעצם לשיר. שלא תטעו, לא לשיר לעצמה באמבטיה. לשיר על במה, מול קהל, לקבל מחיאות כפיים וכל מה שנלווה לזה.

 

מבלבל, לא? הרי אנחנו פה במגזין למאמנים, זו הבמה המרכזית שבדרך כלל מופיעים בה חשובי המאמנים בארץ, אז מה עושה פה זמרת? רק בשביל לסבר את האוזן, נועה ירושלמי מאמנת מזה 8 שנים בעלת חברת Coach, עוסקת  באימון עסקי למנהלים בכירים וצוותים בארגונים ובאימון לחיים של אנשים פרטיים ונכנסה לרשימת חמשת המאמנים העסקיים המובילים בארץ בדרוג של המגאזין TheMarker.

 

כשמדברים עם נועה על אימון אי אפשר לטעות, הבחורה מאוהבת. כאשר היא מדברת על פריצות דרך, קירות, שדונים והשגים, העיניים שלה נוצצות, יש לה חיוך מאוהב על השפתיים, וכל שפת הגוף שלה מלמדת על התרגשות גדולה, כאילו רק אתמול פגשה את המתאמן הראשון שלה ועדיין היא נפעמת מגודל המעמד.

  

 

 

מתוך המגזין השבועי לקהילת המאמנים בישראל Coach Letter

ארגונים מרוויחים / שירה זומר /קואצ'ינג

מהרגע שנעה ירושלמי מאמנת עיסקית התחילה לאמן לפני שמונה שנים היה לה ברור שהיא רוצה לאמן מנהלים בכירים בארגונים או כפי שהיא מגדירה אותם "קודקודים". היתה לה תחושה מאוד חזקה שהיא יכולה לעשות הבדל בחיים שלהם ושל הסובבים אותם. לדבריה, "כאשר מנהל פורץ דרך זה כמו מעגלים במים. זה משפיע על מעגל המנהלים סביבו. מנהל מועצם מוביל אנשים מועצמים יחד איתו".  

 

נעה מסתכלת על המנהל כעל בן אדם מלא ועשיר בצדדים שונים, כשחלק מעולמו הוא עסקיו. (לעולם היא לא תסתכל רק על הצדדים העיסקיים שלו,) לדבריה "המנהל הוא עולם ומלואו לכן לצורך האימון אין כל חשיבות אם הוא מנהל 800 איש או שלושה, זה נכון שכנראה יזדקקו למיומנויות ניהול שונות, אך מאחורי כל עסק ישנם מנהלים שהם בראש ובראשונה בני אדם."

 

לפני שלוש שנים אימנה נעה מנהל בכיר בחברת היי טק , מנהל שבעיני אחרים בחברה נחשב לבולדוזר, המזיז פרויקטים בגדול ומביא לתוצאות. במסגרת תהליך אימוני שעברו חלק מהמנהלים הבכירים בארגון, מצא לנכון מנהל משאבי אנוש להפנותו לאימון, מכיוון שראה בו פוטנציאל לצמיחה.  

 

כדי לגדול אתה זקוק למראה טובה וגדולה 
תוכנית האימון התחילה כאשר המתאמן הכריז שהבוס שלו מחו"ל הוא אידיוט שאי אפשר לתקשר איתו, ובגללו הדברים נתקעים. בפועל, הבעיה היתה בתקשורת ביניהם. בשבועיים הראשונים של האימון היה חשוב לנעה להפריד את המציאות מהדרמה האישית. "הבנו שיש שם שיחה שלא עובדת. ציפיותיו שדברים יקרו בצורה מסוימת התבדו, ולכן ויתר על תקשורת אפקטיבית עם הבוס".  

 

התברר שחוסר התקשורת עם הבוס מחו"ל היה רק הסימפטום. בפועל רוב התקשורת האישית שלו היתה תקועה. זה התחיל מהבוס בחו"ל, המשיך בתקשורת בניהול שיחות צוות, שבהן לא הצליח ליצור מחויבויות,של עובדיו ומיקוד בנושאי השיחות, וגם בישיבות ההנהלה המצב לא היה להיט - הוא שם לב כי את רוב זמנו הוא מעביר בלבקר אחרים. 

כפי שנעה מתארת: "באופן בסיסי הפתיל שלו היה קצר. כשנפגשנו הוא כבר היה בקצה. היה צריך לבדוק למה הוא מקשיב בשיחות, ומה יוצר את השיחה הבאה. אנשים שהיו מקפיצים אותו, הקשיב להם כאילו הם מזלזלים בו. כשהתחיל להבחין במציאות, זה לא מה שהיה שם. הם פשוט היו מי שהם היו, והוא היה צריך לאמן את עצמו להקשיב להם מתוך העתיד, מתוך החזון, ולא מתוך העבר שגורם לו להתפרצויות".  

 

בשלב הזה בנתה נעה עם המתאמן חזון שכלל גם אופני תקשורת. איך אני מתנהל עם אנשים, איזה יחסים יש לי עם הקולגות, איזה יחסים יש לי עם הצוותים שלי. באופן כללי בררו איזה סוג של תקשורת תעשה לו את זה.


היחסים שראה בחזונו כללו יחסים מעצימים עם הבוס, אשר יכילו גם כבוד הדדי והתעניינות אחד בעולם של השני. ביחסים עם הצוותים ראה יחסים אפקטיביים שבהם יש הקשבה לאפשרויות חדשות ויכולת לרתום וליצור את המחויבות אצל האחר, וביחסים עם קולגות ראה יחסים שיש בהם הקשבה מעצימה לרעיונות חדשים ותמיכה הדדית. בכל הרבדים שאף המתאמן ליחסים שתהיה בהם זרימה, העצמה והתלהבות. 

  

 

 

+